מה הקשר בין לקות שמיעה לפגיעה ביכולת הקוגניטיבית וכיצד כל זה מתחבר לימי המלחמה

שטיינר מכשירי שמיעה

דף הבית » מאמרים » מה הקשר בין לקות שמיעה לפגיעה ביכולת הקוגניטיבית וכיצד כל זה מתחבר לימי המלחמה

שיתוף המאמר:

בעת האחרונה נמצאת ישראל במלחמה המעוררת בכולנו מתח ותחושת מצוקה.

הקושי הרגשי, החרדה ותחושת חוסר הוודאות, מתבטאים לרוב גם בצורה פיזית והשפעתם על תפקודנו הקוגניטיבי ברור ומובהק, כפי שמעידים רבים על ירידה ביכולת הריכוז והקשב, תחושת בלבול, מחשבות טורדניות המסיחות את הדעת ועוד.

קשיים אלה שהציבור הרחב חווה, גוברים עשרות מונים בקרב כבדי השמיעה שמעידים על תחושת חוסר אונים ותלות גוברת בסביבתם הקרובה. רבים מכבדי השמיעה מביעים חרדה שלא יגיעו למרחב המוגן בזמן, במידה ולא ישמעו את ההתראה או האזעקה. אחרים חוששים לפספס כל מידע שיוכל לתמוך בתחושת הוודאות או בשלומם של יקיריהם. אחרים שאולצו להתפנות ממקום מגוריהם מתמודדים גם עם אתגרים תפקודיים וחברתיים שלא היו ערוכים להם, המכבידים על מצבם המורכב גם כך ועוד. תקופת דחק זו מקצינה כל קושי שאינו מטופל כראוי בכלל ובקרב כבדי השמיעה בפרט, במידה ואינם נעזרים במכשור שמיעה מתאים.

אחוז ניכר מהמתמודדים עם לקות שמיעה הינם מהאוכלוסייה המבוגרת – ביניהם מי שנאלצים לשאת את החרדה לבד בביתם (בסמוך למרחב מוגן) ולעיתים חווים בשל המצב, ניתוק מאנשים קרובים ונטל הבדידות הופך אפילו לכבד יותר מנטל החרדה עצמה. כל אלה מהווים עומס רגשי ומנטלי, המקשה על ההתמודדות ושימור התפקוד היומי החיוני כל כך בתקופה זו.

מידע זה מוכח כיום באמצעות מחקרים המצביעים על הקשר המובהק בין ליקוי שמיעה לבין דיכאון, הנובע לרוב בשל תחושת הבידוד החברתי, כפי שהתפרסם בכתב העת הרפואי JAMA Otolaryngology-Head & Neck Surgery. המחקר שבחן גברים ונשים בטווח רחב של גילאים הראה שבקרב בעלי שמיעה טובה, שיעור הסובלים מדיכאון היה רק חמישה אחוזים. זאת, לעומת פי 2 ומעלה בקרב אנשים עם ליקויי שמיעה, ששיעור הסובלים מדיכאון בקרבם היה כ-11 אחוזים, בתנאי שגרה רגילים!

מכך ניתן להסיק בעת מצוקה, בעיקר מסיבות אובייקטיביות שאינן בשליטתנו כאירוע לאומי ומלחמה, הסבירות לתחושת מצוקה כדיכאון, חרדה, תחושת בדידות וחוסר אונים בקרב כבדי שמיעה, יעלה באופן חד.

לקבלת פתרונות בעולם השמיעה וליקוי שמיעה צרו קשר איתנו עכשיו, אנחנו כאן בשבילך >>>

לדברי רותי שרון – הקלינאית הראשית בשטיינר מכשירי שמיעה, נתון זה מחזק את ההבנה כי דווקא בימים אלה, לא מומלץ לדחות את תהליך אבחון ושיקום השמיעה, בין היתר בשל קשר ישיר בין לקות שמיעה לירידה בתפקוד הקוגניטיבי, כמוכח במספר מחקרים מקיפים.

מחקר שנערך ב-Johns Hopkins School of Medicine, Baltimore שבחן את הקשר בין בריאות המוח ללקות שמיעה, הראה שמבוגרים עם ליקוי שמיעה, בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח דמנציה המאופיינת בירידה משמעותית בתפקודים הקוגניטיביים (יכולות החשיבה) של האדם. מחקר נוסף שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine באותו נושא, הצביע על הקשר בין לקות שמיעה, להפרעה קוגניטיבית קלה המאופיינת בשינויים בזיכרון ובתפקודי החשיבה.

הסיבות לקשר בין לקות שמיעה לירידה בתפקוד הקוגניטיבי מספרת שרון, ברורות לכל העוסק בתחום שיקום השמיעה. המאמץ הגבוה אותו משקיע כבד השמיעה בניסיון לשמוע, להבין ולפענח את הנאמר לו, לעיתים אף באמצעות קריאת שפתי הדובר בניסיון לחלץ את המידע, גוזל משאבים קוגניטיביים חיוניים והופך את השמיעה לתהליך מתיש ומעייף. כך גם הדבר בקרב הסובלים מטינטון (רעשים/צפצופים באוזניים) כשגם במקרה זה השימוש במכשירי שמיעה יכול לסייע ולהקל.

מרכז better hearing institute שבוושינגטון, הציג במחקר מקיף על הקשר בין רמת ליקוי השמיעה של כבד השמיעה – להערכת הבריאות העצמית שלו. כבדי שמיעה שהשתמשו במכשירי שמיעה דיווחו על הערכת בריאות עצמית גבוהה וטובה יותר משמעותית, מבעלי לקות שמיעה שאינם משתמשים במכשירי שמיעה.

וכאשר נביט על המעגל הקרוב של כבד השמיעה שבימים אלה אף הוא טרוד בחרדת המלחמה, בקשיי פרנסה, דאגה לקרוביו ותחושת חוסר וודאות, נמצא כי לקות שמיעה שאינה מאובחנת ומטופלת, מהווה עול כבד גם על הסביבה. גורמים אלה כולם, מחלישים את היכולת הנפשית, הקוגניטיבית והמנטאלית של כבד השמיעה וסביבתו, לעמוד במצבי דחק כמלחמה ממושכת, בה אנו מצויים בימים אלה.

מנתוני שטיינר מכשירי שמיעה, בישראל מעל מיליון איש סובלים מלקות שמיעה בדרגה זו או אחרת, כאשר רק כ-20% מתוכם נעזרים כיום במכשירי שמיעה – אמצעי בסיסי לשיפור איכות ורמת חייהם. נתון זה מעיד על מגוון התנגדויות הנובעות מחוסר מודעות של כבד השמיעה והכחשת מצבו, מהחשש מסטיגמה חברתית, חרדה טכנולוגית ועוד, הגורמות לדחיית תהליך השיקום לעיתים עד גיל מאוחר. מניסיונם המצטבר של חברי הצוות האודיולוגי ברשת שטיינר מכשירי שמיעה, תהליך שיקום השמיעה קשה יותר ככל שהאדם מעכב את התהליך וההפך – ככל שהשמיעה משוקמת מוקדם יותר, נראה שההסתגלות לשימוש במכשירי השמיעה קלה יותר.

בהמשך למגוון המחקרים והמאמרים שפורסמו על השלכות בעיות השמיעה על תפקודם הקוגניטיבי ואיכות חייהם הבריאותית והנפשית של כבדי השמיעה, מומלץ דווקא בימים אלה לסייע לאדם בעל לקות שמיעה להכיר במצבו ובצורך להיעזר במכשיר השמיעה.

אנו בשטיינר מכשירי שמיעה זמינים לייעוץ טלפוני ואבחון אישי ראשוני, ללא התחייבות במגוון סניפים בפריסה ארצית. מאחר ותהליך ההתאמה וההסתגלות למכשירי השמיעה יכול לעיתים להימשך מספר שבועות, אין להשאיר את ההגעה לבדיקה במכון שמיעה לרגע האחרון.

במפגש אישי תוכלו להתעדכן בטכנולוגיות המתקדמות בתחום וליהנות ממקצועיותם של אנשי הרשת המובילה בישראל בחדשנות, במקצועיות ובשירות בתחום שיקום השמיעה, מעל ל 75 שנה! אנו פועלים לפי סטנדרטים של תקני איכות בין לאומיים, מוכרים על ידי קופות החולים ובעלי הסדר להחזרים גם מחברות הביטוח, עבור רכישת מכשירי שמיעה.

לסיכום – מספר המלצות במיוחד לימים אלה, מצוות “שטיינר” למתמודדים עם לקות שמיעה ובני משפחתם:

שמרו על סדר יום קבוע עד כמה שניתן, הדבר יגביר את תחושת הביטחון והשליטה בחייכם.
מדי סוף יום רשמו לפניכם את מטלות היום הבא, בסדר כרונולוגי שיקל עליכם לעקוב אחריהן ולממשן – לתחושת סיפוק ותפקוד מיטבי.
עמדו בקשר מדי יום עם חברים וקרובים הפנויים לחלוק רגשות יחד ומותרים בכם תחושת שייכות ואופטימיות.
נסו להתאפק והתעדכנו באקטואליה אחת ליום.
הזהרו מ”הצפת” אקטואליה הזמינה לנו בכל מקום ובכל אמצעי טכנולוגי קיים (סלולרי, שעון חכם, טאבלט, מחשב ועוד) מננו את החשיפה במודע.
שלבו מראש פעילות פיזית (גם מתונה) אם ניתן באור יום ועם אדם נוסף ליצירת מחויבות למימוש הפעילות.
הגדירו מראש בלו”ז השבועי, זמן לפעילויות מהנות ומעודדות כמפגש זום עם חבר, מפגש משפחתי או צפייה בקומדיה.