מאחר ואובדן שמיעה מתרחש בהדרגה, רבים אינם מבינים את ההשפעות המזיקות של השינויים בשמיעה. ככל שאמריקה מזדקנת ובני דור ה”בייבי בום”, אשר נולדו לאחר מלחמת העולם השניה, צפויים לחיות יותר מאשר בני כל דור אחר לפניו, לקויות השמיעה תגענה לרמות חדשות בעשורים הבאים. כיום, רק אחד מתוך כל חמישה אנשים הסובלים מליקוי שמיעה מטפל בבעיה, ותופעה זו מדאיגה במיוחד, מאחר וליקוי שמיעה שאינו מטופל יכול להוביל להגברת דיכאון, רגשות חרדה ובידוד מבני משפחה וחברים.
ההשפעות של ליקויי שמיעה
כ-36 מיליון אמריקאים סובלים מליקויי שמיעה ברמה זו או אחרת מסיבות גנטיות, סביבתיות או פשוט כתוצאה מתהליך ההזדקנות. כאשר סובלים מליקוי בשמיעה, לעיתים קרובות קשה להבין את הדיבור של אנשים; לעיתים קרובות אנו מתעלמים מן ההשפעות של אובדן השמיעה על המצב הרגשי והמנטלי של האדם, הנגרמות בשל תבניות התקשורת המשובשות. אדם הסובל מליקוי שמיעה נוטה לסבול עד פי 4 מהפרעות פסיכולוגיות לעומת אדם ששמיעתו נורמלית. ישנן גם עדויות לכך שליקוי בשמיעה יכול להרע את מצבם של מי שסובלים ממחלת אלצהיימר והפרעות קוגניטיביות אחרות, להשפיע לרעה על הזיכרון, העירנות, והיכולת הכללית להתמודד עם היומיום, וזאת מעבר להשפעות המגבילות של ההפרעה ללא קשר לליקוי השמיעה.
הסוגים השונים של ליקויי שמיעה
ישנם שלושה סוגים של ליקויי שמיעה:
ליקוי שמיעה תחושתי-עצבי
מקורו באוזן הפנימית והוא הסוג הנפוץ ביותר של ליקויי שמיעה. ליקוי מסוג זה נגרם בשל נזק לאוזן הפנימית ו/או לעצב השמיעה עקב אירוע אחד או יותר של חשיפה מתמשכת לרעש חזק, תרופות מסוימות או עקב הזדקנות. לאחר שהנזק נגרם, בלתי אפשרי לתקן אותו. ליקוי שמיעה מסוג זה מפחית את היכולת להבחין בין עיצורים (לדוגמא: ההבחנה הדקה בין מילים כמו “גם” ו- “קם”). רוב מקרי ליקוי השמיעה מסוג זה ניתנים לטיפול יעיל באמצעות מכשירי שמיעה.
ליקוי שמיעה הולכתי
מקורו באוזן החיצונית או באוזן התיכונה. הגורמים השכיחים ביותר הם הצטברות של שעווה בתעלת האוזן, דלקות באוזן התיכונה, פגיעה בעור התוף או נזק בעצמימי השמע. ברוב המקרים, ליקוי שמיעה הולכתי משפיע על התדרים או הצלילים הנמוכים ומקשה על שמיעת תנועות. מאחר והתנועות מכילות את “כושר הדיבור”, מי שסובל מליקוי שמיעה הולכתי מבחין בדיבור ובקולות אחרים כאילו היו הרבה יותר “שקטים”. ליקויי שמיעה מסוג זה יכולים להיות מטופלים באמצעים רפואיים.
ליקוי שמיעה מעורב
הוא שילוב של ליקוי שמיעה הולכתי ותחושתי-עצבי.
טינטון
תסמין אחר המשפיע על כ-37 מיליון איש בארה”ב נקרא טינטון – צפצופים, זמזום, נקישות, שריקות, נשיפות או צלצולים צורמניים באוזניים או בתוך הראש. טינטון יכול להיות קבוע או להופיע בהפסקות באחת האוזניים או בשתיהן, והוא משתנה במידה רבה בין אנשים שונים, החל מרעש מקרי קל ועד למצב קבוע כרוני. חלק מן הסובלים מטינטון מדווחים על הפרעה כה מטרידה עד כדי פגיעה באיכות החיים. אנשים רבים הסובלים מליקוי שמיעה סובלים גם מטינטון, למרות שאפשר להיות בעל שמיעה תקינה ועדיין לסבול מטינטון. במידה ואתה חושב שאתה סובל מטינטון, עליך לעבור בדיקה רפואית ובדיקת שמיעה. חשוב לעבור בדיקה רפואית על מנת לקבוע האם הטינטון נגרם כתוצאה מבעיה רפואית כלשהי.
מאחר וטינטון הינו תסמין היכול להעיד על מחלות או לקויות שונות, אין טיפול יחיד אשר יפתור את הבעיה לכולם. הטיפול היעיל ביותר הינו הסרה או מניעה של הגורם. אך לרוע המזל, קשה בדרך כלל לאתר או לתקן את הגורם לטינטון. לכן, יש צורך לטפל בטינטון עצמו. קיימות מספר חלופות לטיפול, כולל שימוש במכשיר שמיעה, המאפשר למטופל לשמוע רעשי רקע המסיטים את תשומת הלב מן הטינטון עצמו.
ההתקדמות של ליקויי השמיעה
ברוב המקרים ליקויי שמיעה מתחילים בליקוי קל, ההולך ומחריף עם הזמן. ההשלכות משתנות בהתאם לרמת הליקוי.
שמיעה גבולית/נורמלית
לשומע יכולות להיות בעיות במצבי שמיעה קשים כגון: כאשר נמצאים בקבוצה או על רק רעשים.
השומע זקוק לרמזים חזותיים (למשל: לראות את פני המדבר, ובמיוחד את שפתיו) על מנת להבין שיחות או דוברים מסוימים.
השומע צריך לשבת קרוב לדובר על מנת להבין את דבריו.
במידה והמצב משפיע על יכולתו של המטופל לתפקד באופן נורמלי בחיי היומיום, עליו לשקול התאמת מכשיר שמיעה, אם הבעיה אינה ניתנת לטיפול באמצעים רפואיים.
ליקוי שמיעה בינוני
קושי להבין שיחות בטלפון.
קושי להבין שיחות פנים אל פנים.
אנשים חייבים לדבר בקול רם על מנת שהשומע יבין את הנאמר.
ליקוי שמיעה בדרגה זאת משפיע על יכולת המטופל לתפקד באופן נורמלי בחיי היומיום, ולכן עליו לשקול התאמת מכשיר שמיעה, אם הבעיה אינה ניתנת לטיפול באמצעים רפואיים.
ליקוי שמיעה חמור
בלתי אפשרי לתפקד במצבי שמיעה קשים, כגון: בקבוצה או על רקע רעשים.
בלתי אפשרי להבין שיחות בטלפון.
קושי להבין שיחות פנים אל פנים.
אנשים חייבים לדבר בקול רם על מנת שהשומע יבין את הנאמר.
השומע חייב לשבת קרוב לדובר על מנת להבין אפילו חלק מן השיחה.
השומע זקוק לרמזים חזותיים (למשל: לראות את פני המדבר, ובמיוחד את שפתיו) על מנת להבין אפילו חלק משיחה וכל דובר שהוא.
לשומע יכולים להיות קשיים בזיהוי קולות סביבתיים רמים (כגון: צופר אזעקה, צלצול טלפון, צופר של מכונית, וכו’), באופן המציב בפניו סכנה ממשית.
ליקוי שמיעה בדרגה זאת משפיע על יכולתו של המטופל לתפקד באופן נורמלי בחיי היומיום ולכן עליו לשקול התאמת מכשיר שמיעה. במידה והליקוי ניתן לטיפול באמצעים רפואיים, קרוב לוודאי שזהו ליקוי שמיעה מעורב, והוא עשוי לדרוש התאמת מכשיר שמיעה לאחר הטיפול הרפואי.
ליקוי שמיעה עמוק
במצב זה השומע אינו יכול להבין שיחות פנים אל פנים והדבר משפיע על איכות חייו ועל יכולת התפקוד שלו בחיי היומיום. במידה והליקוי ניתן לטיפול באמצעים רפואיים, זהו ליקוי שמיעה מעורב, אשר קרוב לוודאי ידרוש התאמת מכשיר שמיעה לאחר הטיפול הרפואי לזיהוי דיבור.
מאמר מתורגם מאתר חברת Phonak.