ירידת שמיעה פתאומית (Sudden Hearing Loss, SHL), הינה תופעה רפואית המוכרת בספרות, המוגדרת כהופעת ירידת שמיעה תחושתית-עצבית של 30 דציבל לפחות בשלושה תדרים לפחות בתוך 72 שעות. תחושת הירידה בשמיעה יכולה להיות מלווה בתופעות כמו טנטון, תחושת מלאות באוזן, ורטיגו או בחילות. הסיבה להופעת תסמינים אלו נותרת לא ידועה במרבית המקרים.
SHL הינו מקרה חירום אוטולוגי. המאפיינים שלו יכולים להופיע מהר והחמרה נוספת בשמיעה יכולה לחול תוך שעות או ימים ספורים. אין הבדלים בין המינים בנטייה לירידת שמיעה כזו. גורמי הסיכון להופעת ירידת שמיעה פתאומית הינם חשיפה לרעש חזק, זיהום אויר, ושינויים של לחץ אויר (כמו בצלילה או טיסה).
ליקוי השמיעה הפתאומי יכול להיות דו או חד צידי, כאשר ברוב המקרים הירידה תהיה חד-צידית. השכיחות של SHL נעה בין 5-20 מקרים ל-100,000 איש בשנה. על אף המקרים הרבים המתועדים בקליניקה והמחקר הרב בתחום, עדיין ישנן שאלות רבות שאינן פתורות בנוגע למקור התופעה ולתוכנית הטיפול המיטבית עבורה.
סיבות אפשריות לירידת שמיעה פתאומית
במחקרים שונים נמצא קשר בין ירידת השמיעה הפתאומית לבין מגוון סיבות אפשריות כמו מחלות בכלי הדם, מחלות רקע של המערכת החיסונית, זיהום ויראלי, סוגים שונים של מחלות גידוליות או השפעות של תרופות מסוגים שונים. חשוב לזכור כי לצד כל אלה, עדיין ברוב המקרים הסיבה לירידת השמיעה תישאר לא ידועה.
קיימות תיאוריות הסוברות כי קיים קשר בין ירידת שמיעה פתאומית לבין שינויים במערכת כלי הדם ואספקת הדם למערכת האוזן הפנימית. שינויים אלה עלולים ליצור נזק לתפקודה התקין של האוזן הפנימית. אפשרות נוספת המוצעת פעמים רבות במחקרים, היא זיהום ויראלי שעלול לגרום ל-SHL. הוירוס יכול להשפיע על עצב השמיעה, הרקמות הרכות או הנוזל באוזן הפנימית ולהתבטא כירידה בשמיעה.
תהליך האבחון
מחקר שסקר את תופעת ה-SHL ומהלך הטיפול בה, תיאר את תהליך האבחון המקובל לאדם החש בירידת שמיעה פתאומית. ראשית, מרגע תחושת הירידה בשמיעה חשוב להגיע באופן המהיר ביותר לבדיקה של רופא אף אוזן וגרון. במפגש עם הרופא יישאל הנבדק שאלות מקיפות אודות הרקע הרפואי שלו ותבוצע בדיקה של האוזניים (לצורך שלילה של נוזלים באוזניים או מצב רפואי אחר שיכול להסביר את תחושת הירידה בשמיעה). נוסף לבדיקת הרופא יש לבצע במהירות האפשרית גם בדיקת שמיעה מקיפה על ידי קלינאי/ת תקשורת, שתאפשר להתרשם מן המצב השמיעתי.
בחלק מן המקרים יבוצעו גם בדיקות למערכת שיווי המשקל, בדיקת נוכחות מחלות כמו סכרת, הפרעות בלחץ הדם, תפקודי בלוטת התריס, בדיקת רמות שומנים וכולסטרול בדם.
טיפול בירידת שמיעה פתאומית
הפרוטוקול לטיפול במקרים של ירידת שמיעה פתאומית יכול לכלול מספר אפשרויות. השכיחות שבהן:
- טיפול בסטרואידים באופן פומי – נטילת סטרואידים יום יומית למשך מספר שבועות.
- הזרקות סטרואידים – הזרקות נקודתיות של סטרואידים ישירות לאוזן. פתרון זה הינו פולשני יותר, אך מפחית הרבה מתופעות הלוואי הנגרמות מנטילה פומית של סטרואידים.
- טיפול בתא לחץ – לצורך העלאת ריכוז החמצן באוזן הפנימית. תא הלחץ יכול להעלות את רמת החמצון בנוזלי השבלול שבאוזן הפנימית ולשפר את תפקוד האזורים שנפגעו.
יעילותן ושכיחותן של דרכי הטיפול
בסקר שנערך בארה”ב בקרב רופאי אף אוזן גרון בנוגע לסוג הטיפול הניתן ל-SHL, 98% מהרופאים דיווחו כי הם נותנים טיפול בסטרואידים באופן פומי, בעוד ש-8% ביצעו הזרקות סטרואידים (חלק מהרופאים נתנו את שני סוגי הטיפולים במקביל). הדיונים הרבים על שיטת הטיפול נובעים מהעובדה ש-65%-45% מהמטופלים עם ירידת שמיעה פתאומית ממקור לא ידוע, חווים שיפור ממוצע של 35 דציבלים בשמיעה וחלקם הגדול אף מחלימים וחוזרים לשמוע כפי ששמעו לפני אירוע ה-SHL.
ככל שהגיל בו התרחשה ירידת השמיעה הפתאומית עולה, כך הסבירות להתאוששות מלאה יורדת. מתן טיפול מהיר במהלך השבוע הראשון להופעת ירידת השמיעה מעמיד את סיכויי ההחלמה על כ-87%. במידה והטיפול החל בשבוע השני לתחושת ירידת השמיעה הסיכויים יעמדו רק על כ-52%, ועל 10% או פחות מכך לאחר שלושה חודשים מהופעת הירידה בשמיעה.
ככל שחומרת ירידת השמיעה קלה יותר, מופיעה בתדרים הנמוכים ובתדרי הביניים, משולבת בקבלת טיפול מוקדם, אינה כוללת הופעת סחרחורות ומלווה בתחושת התאוששות מהירה- כך סיכויי ההתאוששות יהיו טובים יותר.
לסיכום
בעת תחושה של ירידת שמיעה פתאומית, יש לגשת במהירות האפשרית לבדיקת רופא אף אוזן גרון ולבדיקת שמיעה מקיפה. דרושים מחקרים נוספים בתחום, אך הממצאים הקיימים כיום מדגישים כי אבחנה וטיפול מוקדמים יכולים להעלות את הסיכוי להתאוששות השמיעה וחזרתה למצבה הקודם או קרוב לכך, ובמקרים רבים אכן יחול שיפור רב בשמיעה.
Chau, J.K. et al. (2010) ‘Systematic review of the evidence for the etiology of adult sudden sensorineural hearing loss’, The Laryngoscope, 120(5), pp. 1011–1021. doi:10.1002/lary.20873.
Dexamethasone pharmacokinetics in the inner ear: comparison of route of administration and use of facilitating agents. Chandrasekhar SS, Rubinstein RY, Kwartler JA, Gatz M, Connelly PE, Huang E, Baredes S. Otolaryngol Head Neck Surg. 2000;122:521–528. doi: 10.1067/mhn.2000.102578..
Tripathi P, Deshmukh P. Sudden Sensorineural Hearing Loss: A Review. Cureus. 2022 Sep 22;14(9):e29458. doi: 10.7759/cureus.29458.
Idiopathic sudden sensorineural hearing loss: results drawn from the Swedish national database. Nosrati-Zarenoe R, Arlinger S, Hultcrantz E. Acta Otolaryngol. 2007;127:1168–1175. doi: 10.1080/00016480701242477
Assessment of diagnostic approaches to idiopathic sudden sensorineural hearing loss and their influence on treatment and outcome. Nosrati-Zarenoe R, Hansson M, Hultcrantz E. Acta Otolaryngol. 2010;130:384–391. doi: 10.1080/00016480903161541
Chandrasekhar SS, Rubinstein RY, Kwartler JA, Gatz M, Connelly PE, Huang E, Baredes S: Dexamethasone
pharmacokinetics in the inner ear: comparison of route of administration and use of facilitating agents. Otolaryngol Head Neck Surg. 2000, 122:521-8. 10.1067/mhn.2000.102578
