תקציר מתורגם מתוך המאמר:
Hearing Preservation With A New Atraumatic Lateral Wall Electrode
Thomas Lenarz, Andreas Buechner, Anke Lesinski-Schiedat, Max Timm, and Rolf Salcher. Department of Otolaryngology, Hannover Medical School, Hannover, Germany. Otol Neurotol 41:xxx–xxx, 2020
למאמר המלא באנגלית לחצו כאן
מטרת המחקר היתה להציג תוצאות ראשוניות של שימור שמיעה בקרב 20 נבדקים בעלי שרידי שמיעה משמעותיים בתדרים נמוכים שהושתלו עם קשת האלקטרודות SlimJ HiFocus של AB. מדובר בקשת אלקטרודות דקה הממוקמת על הדופן החיצונית (לטרלית) של השבלול (קוכליאה).
בנוסף, דיווחו החוקרים על עומק החדרת קשת האלקטרודות לתוך השבלול ועל יכולות תפיסת דיבור. האלקטרודה הוחדרה באיטיות דרך החלון העגול תוך כדי מדידת תגובות חשמליות מתאי השערה בשבלול במטרה לשמר ככל האפשר שרידי שמיעה קיימים. המדידה נקראת Intracochlear Electrocochleography או “בעברית” – אלקטרוקוכלאוגרפיה (בקיצור: איקוג) מתוך השבלול.
בדיקות שמיעה שנערכו חודש לאחר הניתוח הראו שבקרב 85% מהנבדקים ספי השמיעה בתדרים הנמוכים נשמרו בטווח של עד 30 דציבל בהשוואה לספי השמיעה שנמדדו לפני ההשתלה. בקרב 50% מהנבדקים אף נמצא שימור שמיעה בטווח של עד 15 דציבל.
צילומי CT הראו שהעומק הממוצע (Mean Angular Insertion) של החדרת קשת האלקטרודות הגיע ל 393 מעלות והטווח נע בין 294 ל-520 מעלות. לא נמצא קשר בין עומק החדרת קשת האלקטרודות לבין שימור השמיעה. נמצא שיפור ביכולות תפיסת דיבור בקרב כל הנבדקים בהשוואה ליכולותיהם לפני הניתוח, כולל אלו עם החדרה פחות עמוקה (Shallow Insertion), סביב 360 מעלות או פחות.
כל מגעי האלקטרודות של כל הנבדקים זוהו בסקלה טימפני (Scala Tympani) – החלק בתוך השבלול שאליו מעוניינים להחדיר את קשת האלקטרודות בניתוח השתלה השבלולית.
החוקרים סיכמו שקל להחדיר את אלקטרודת ה-SlimJ באופן לא טראומטי דרך החלון העגול ולשלוט בעומק החדרתה ע”י מדידות האלקטרוקוכלאוגרפיה. בנוסף, הקיבוע שלה אמין (הקיבוע חשוב למניעת תזוזה לאחר הניתוח).
תוצאות שימור השמיעה מעודדות בטווח הקצר. בכוונתם לדווח בהמשך על קבוצות נבדקים גדולות יותר ועל תוצאות ארוכות טווח של תפקוד שמיעתי.
כמה מלים על שימור שמיעה באופן כללי
עם התקדמות הטכנולוגיה ושיפור ביכולות תפיסת דיבור של מושתלים, הקריטריונים להשתלה שבלולית התרחבו, ויותר ויותר אנשים עם שרידי שמיעה פונקציונליים עוברים את הניתוח. בניתוח השתלה שבלולית מעוניינים לשפר שמיעה מבלי לפגוע במבנים העדינים שבתוך השבלול על מנת לשמור על שרידי שמיעה קיימים. שימור שרידי שמיעה אקוסטית טבעית בתדרים נמוכים של האוזן המושתלת עשוי לתרום ליכולות שמיעתיות כגון הבחנה בין קולות של דוברים שונים, הנאה ממוסיקה, הבנת דיבור על רקע רעש, מיקום קול (לוקליזציה) ועוד. יתרה מזאת, מערכות שתלי שבלול מאפשרות כיום להמשיך ולהשתמש בהגברה אקוסטית גם באוזן שעברה השתלה שבלולית עבור תדרים נמוכים בהם נשמרו שרידי שמיעה פונקציונליים בד בבד עם גירוי חשמלי שהשתל מספק לטווח תדרים גבוה יותר. לשילוב של גירוי אקוסטי וחשמלי באוזן המושתלת קוראים גרייה אלקטרו- אקוסטית (Electro-Acoustic Stimulation EAS). לבסוף, שימור שרידי שמיעה צפוי לאפשר למושתלים להפיק תועלת מפיתוחים עתידיים של שיקום שמיעה.
כמה מלים על אלקטרוקוכלאוגרפיה מתוך השבלול (Intracochlear Electrocochleography (ECochG
בניתוח השתלה שבלולית מעוניינים, כפי שנאמר, למקם את קשת האלקטרודות בסקלה טימפני שבתוך השבלול על מנת להשיג תוצאות מיטביות. הטכנולוגיה הקיימת לא מאפשרת למנתח לראות היכן בסופו של דבר היא מתמקמת והיא עשויה לעבור לאזורים סמוכים פחות רצויים. אלקטרוקוכלאוגרפיה (איקוג) הינה טכניקה לרישום אותות חשמליים מהקוכלאה ומעצב השמיעה. בניתוח השתלה שבלולית ניתן לבצע איקוג בעזרת רישום האותות החשמליים על ידי קשת האלקטרודות המוחדרת לשבלול. הרישום נעשה בזמן אמיתי, בעת החדרתה, בתגובה לגירוי אקוסטי. המשוב המיידי שהמנתח מקבל על התפקוד הקוכלארי, מאפשר לו לעשות אדפטציה (שינוי והתאמה) לעומק ולזווית ההחדרה של קשת האלקטרודות בתוך השבלול. לשימוש באיקוג בדרך זו יש את הפוטנציאל למזער פגיעה במבנים העדינים בשבלול וכתוצאה מכך להגביר את הסיכוי לשימור שרידי שמיעה בזמן הניתוח. הקשר בין רישומי איקוג למדדי שימור שמיעה ידווח במאמר נפרד ע”י החוקרים במאמר המצורף.
כמה מלים על מדידות האיקוג של חברת AB
חברת AB פיתחה לאחרונה מערכת בשם AIM – Active Insertion Monitoring
המערכת הינה פלטפורמה של מגוון מדידות אלקטרו פיזיולוגיות המבוצעות בזמן הניתוח לצורך תמיכה בצוות המנתח או לאחר הניתוח, במכון האודיולוגי. המערכת מאוד נוחה, מהירה ואינטואיטיבית ונעשה בה שימוש בכל ניתוח של AB כיום ישראל במידת הצורך.
אחת המדידות החשובות הינה מדידת האיקוג, בה השתמשו החוקרים במאמר.
