רובנו נחשפים לרעש חזק ברחוב, במועדונים ואפילו בבית. רעש חזק עלול להוביל למצב של פגיעה בשמיעה, ופגיעה זו היא בלתי הפיכה. כיצד ניתן למנוע פגיעה בשמיעה?
רעש גורם נזק לשמיעה
רעש מוגדר כקול בלתי רצוי ובלתי נעים, הגורם למטרד ואף לנזק בריאותי.
עוצמת (חוזק) הרעש נמדדת ביחידות הנקראות דציבל (dB). רעש בעוצמה של 85 dB ומעלה מוגדר כרעש מזיק. ככלל, בכל מצב בו עלינו להגביר את קולנו על מנת להישמע, ניתן לשער כי עוצמת הרעש במקום זה עלולה כבר להיחשב כרעש מזיק!
רעש מזיק תעסוקתי הנו הגורם העיקרי לנזקי שמיעה בלתי הפיכים. על-פי הערכות כ- 120,000 עובדים במדינת ישראל חשופים לרעש מזיק.
חשיפה ממושכת לרעש מזיק וכן חשיפה לרעש פתאומי וחזק מאוד, כמו פיצוץ או ירי, גורמות לפגיעה באוזן הפנימית. לפעמים הנזק הוא זמני – תחושה של אטימות וצלצולים באוזניים. תחושה זו עוברת לרוב לאחר מנוחה במקום שקט.
כאשר הרעש ממושך או חזק יותר, עלול להיגרם הרס של תאי השיער באוזן הפנימית ונשארים עם נזק קבוע ובלתי הפיך לשמיעה ולבריאות .
פגיעה בשמיעה בעקבות חשיפה ממושכת לרעש מזיק דומה באופייה לירידה בשמיעה בגיל מבוגר (פרסביאקוזיס), כפי שניתן לראות מהתמונה הבאה. הפגיעה בשמיעה מתחילה בתדרים הגבוהים (צלילים בטונים דקים, אותיות שורקות – ס, צ, ז, ש) ולרוב לא מורגשת בשלביה הראשונים, אך ככל שהפגיעה מתפשטת לכיוון תדרי הביניים (500-2000 Hz) היא מפריעה יותר ופוגעת בהבנת הדיבור, בעיקר בתנאי האזנה קשים (סביבה רועשת, מספר דוברים בו זמנית, בטלפון ועוד).
לפגיעה בשמיעה עלולות להלוות תופעות בריאותיות נוספות כמו צפצופים באוזניים – טיניטוס, מתח ועצבנות, עייפות, פגיעה בריכוז, כאבי ראש, סחרחורות, עליה בלחץ הדם ועוד.
שילוב של מספר גורמים קובע את מידת הסיכון של הרעש המזיק:
עוצמת הרעש
עוצמת רעש העולה על 85 dB נחשבת כמסוכנת ועלולה לגרום לנזק קבוע בשמיעה. ככל שעולה עוצמת הרעש, גדל הסיכון.
משך החשיפה
ככל שזמן החשיפה לרעש המזיק ארוך יותר – גדל הסיכון.
בעוצמות רעש של 85 dBומעלה קיימת מגבלת זמן חשיפה מותר ביממה, ללא מיגון. כל עליה של 3 dB בעוצמת הרעש מפחיתה בחצי את זמן החשיפה המותר ביממה:
תדר הרעש
בתנאי חשיפה שווים (זמן, עוצמה ומיגון) – רעש המכיל בעיקר צלילים בתדרים גבוהים (לדוגמא – רעש מטוסים) יפגע בשמיעה יותר מהר מרעש המכיל בעיקר תדרים נמוכים (לדוגמא – רעש תחבורה, רעש טנקים).
רגישות אישית
באותם תנאי חשיפה לרעש מזיק, מידת הפגיעה בשמיעה עלולה להיות שונה מאדם לאדם. מכיוון שלא ניתן לדעת מראש את מידת הרגישות האישית, כללי המיגון חלים על כולם.
התמונה הבאה מציגה מספר דוגמאות לעוצמות של צלילים ורעשים מוכרים וכן את חלוקתם על פני אודיוגרמה (גרף המתאר את היחס בין עוצמה לתדר) לפי עוצמתם והרכב התדרים בו מרוכזת מרבית האנרגיה שלהם. הקו השחור, בצורת בננה, מתאר את טווח ועוצמת צלילי הדיבור בשיחה רגילה. סף שמיעה תקין (0-20 (dB הנו מעל בננת הדיבור ומאפשר שמיעת כל צלילי הדיבור, אפילו בלחישה. ככל שקיימת ירידה חמורה יותר בשמיעה, מתקשים יותר ויותר בהבנת דיבור, בעיקר על רקע רעש סביבתי.
מוזיקה כרעש מזיק
עוצמת מוזיקה מוגברת (מועדונים, אירועים, הופעות) עולה לרוב על 100 dB וגם היא נחשבת לרעש מזיק! גם במערכות שמע אישיות יש להגביל את עוצמת המוזיקה ואת משך החשיפה.
חשוב ביותר לזכור: נזקי שמיעה מרעש מזיק ניתן למנוע, אך לא ניתן לתקן !!!
ניתן למנוע נזק לשמיעה ולבריאות באמצעים פשוטים:
הפחתת הרעש במקורו
תיקון תקלות מכאניות, החלפה למכשור חדיש ושקט יותר, בידוד אקוסטי סביב מקור הרעש, התרחקות ממקור הרעש.
הגבלת משך החשיפה לרעש
בכל חשיפה לרעש מזיק יש להגביל את משך החשיפה ביממה וכן לחייב שימוש קבוע ונכון במיגון אוזניים תקני – יש להקפיד על הרכבת המיגון על פי ההוראות המצוירות על האריזה ולמשך כל זמן החשיפה ! כמו כן, שימוש באלתורים (כמו צמר גפן מגולגל) לא ימנעו את סכנות הרעש.
בדיקת שמיעה שנתית במקומות עבודה רועשים
עובדים החשופים לרעש המוגדר כמזיק, צריכים לעבור בדיקת שמיעה אחת לשנה ולהתייעץ עם רופא תעסוקתי באם נגרם נזק כל שהוא לשמיעתם או לבריאותם או לחילופין להיבדק אצל מומחה לשיקום שמיעה.
התנהגות זהירה עם מוזיקה חזקה
במקומות בהם מושמעת מוזיקה חזקה, כגון: אולמות חתונה, מועדונים וכו’, יש לצאת מידי פעם למקום שקט, להתרחק מהרמקולים. במערכות שמע אישיות יש להגביל את עוצמת המוזיקה ואת משך החשיפה ולהעדיף אוזניות חיצוניות על פנימיות.
באם בכל זאת חשים לאחר חשיפה לרעש אטימות באוזניים, צפצופים או ירידה בשמיעה, שאינם חולפים לאחר מספר שעות של מנוחה, ניתן להשתמש באטמי אזניים וכן יש לפנות להתייעצות עם רופא אף אוזן גרון.
למידע נוסף בנושא נזקי רעש
אתר המשרד להגנת הסביבה – נושא רעש
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ”ד – 1984.
רעש במקומות עבודה – אתר המוסד לבטיחות וגיהות.
אגרת להורי חיילים בנושא רעש מזיק בצה”ל.
